בן דירמותא וגבריאל, נולד ביום כ"ט בניסן תרפ"ה (23.4.1925) בעיר קונסטנטין, אלג'יריה. בגיל צעיר עבר לצרפת, התיישב בפריס, למד נגרות ועסק בה. כל מה שהשתכר מעבודתו שלח הביתה לפרנסת שבעת האחים והאחיות הקטנים.

במלחמת-העולם השנייה גויס לצבא הצרפתי, השתתף במסע הניצחון לתוך גרמניה וקיבל אות-הצטיינות (צלב-המלחמה).

שנה אחרי שחרורו מהצבא הצרפתי התנדב לצבא ישראל. בעיצומה של מלחמת-העצמאות, ביום 2.7.1948, עלה לארץ כמגויס ונשלח לחזית ירושלים. יוסף נפל במשלט המסרק, בעלותו על מוקש, ביום י"ט באב תש"ח (24.8.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.

את השכלתו לא רכש בבית-הספר כי אם בתוך חיי העבודה והצבא. אמונת-אלוהים, בה גדל, ואהבת הארץ אליה שאף, היו בקרבו לאחד. 7 שבועות הספיק לחיות בארץ-ישראל אשר למענה מסר נפשו.